Blogger Wordpress Gadgets

יום שלישי, 19 באפריל 2016

מוזיאון המוסיקה העברי הראשון בירושלים

ירושלים חווה פריחה לקראת האביב ואטרקציות תרבותיות רבות נפתחות לקהל הרחב ועל מנת להביא לכם חלק מהאטרקציות, הוזמנתי לסיור עיתונאים ובלוגרים.
בין יתר האטרקציות שבהם ביקרנו, היה מוזיאון המוסיקה העברי הראשון שנפתח בירושלים.
המוזיאון נותן במה לתרבות העשירה של המוסיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה לאורך ההסטוריה. 
המוזיאון נפתח לקהל הרחב ב-14.4.16.

קצת תמונות מהמוזיאון ולאחר מכן הכתבה
מוזיאון המוסיקה העברי, פרי חזונם המשותף של המוסיקאי אלדד לוי ואיש העסקים, לורנט לוי שהשקיע במוזיאון כ-20 מיליון ₪, הינו הנדבך הראשון מפרויקט כיכר המוסיקה המורכב ממוזיאון, כיכר מוסיקה - בה יתקיימו הופעות לקהל הרחב.מ
אלדד לוי - אמן, יוצר, מוסיקאי מוערך ונגן סנטור פרסי מהטובים בארץ. יזם את פרוייקט הדגל 'פרוייקט מסעלה', שיתף פעולה עם אמנים ישראלים בולטים, ביניהם: אביתר בנאי, אברהם טל, מאיר בנאי, שוטי הנבואה, יונתן רזאל, להקת שבע ו'פשוטי העם'. 

"אני חש מחוייבות לתפקיד ההיסטורי של הלוויים בבית המקדש שהיו אחראים על השירה והנגינה וממשיך דרכם גם בתקופה הנוכחית. המוזיאון הוא חלק חשוב במערך להפצת ערכי ושורשי המוסיקה היהודית". מסביר אלדד לוי.

לורנט לוי, איש עסקים יהודי-צרפתי מסביר: "ביקשנו לתת במה וכבוד למורשת התרבות המוסיקלית של יהודי התפוצות ואין מקום מתאים יותר מאשר בירושלים. אני שמח שפתחנו מוזיאון במרכז ירושלים בו כל אחד יוכל ללמוד על המורשת המוסיקלית שלנו בדרך טכנולוגית חדשנית ומעניינת". אומר לורנט ומוסיף "אני מקווה שבקרוב נוכל לראות אנשים מכל המגזרים, המינים והגילאים מבלים בכיכר המוסיקה, מאזינים ורוקדים יחד באירועים ובמופעים השונים שיתקיימו כאן".


פינת הביטלס

גולת הכותרת של המוזיאון הוא המשחק הראשון בהיסטוריה בתלת מימד ובמציאות מדומה דרך משקפי אוקולוס. מדובר בסיור עצמאי בתוך 'בית המקדש' המלווה במוסיקה וסרטי תלת מימד שגם אותם יצר אלדד לוי בתהליך עבודה ארוך לצד חברת AVS וחברת 'סנובול' בהמחשת רעיונות למציאות מדומה.
ולאחר הסיור, אוכלים במסעדה הצמודה פיקולינו - לא הצלחת לצלם את המנות, כנסו לאתר שלהם לראות את המנות הטעימות 
במוזיאון משולבת טכנולוגיה חדשנית, תצוגת כלי נגינה עתיקים אופייניים לתקופה, חללים מעוצבים בצורה ייחודית ויוצאת דופן ועוד, מסע מרגש בין עבר והווה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר.
המוזיאון לוקח את המבקר למסע מרגש, חדשני ורב-חושי בין תרבויות שונות שעיצבו את ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית.
ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית רצופה השפעות של התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מזרח אירופאית, מרוקאית, בלקנית ועוד. כמספר התפוצות גודל ההשפעות.
מוזיאון המוסיקה העברי החדש בירושלים, שיפתח ב-14 באפריל, הוקם במטרה לתת במה לתרבות העשירה של המוסיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה.
הבאים בשערי המוזיאון יקבלו טאבלט עימו יסיירו בשבעה חללים שונים, כאשר כל חלל מעוצב בסגנון אופייני לתרבות אותה הוא מייצג, כולל כלי נגינה וכתבי יד עתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי.
את האורחים יקבל "סבא לוי", דמות אנימטיבית בתלת מימד שתדריך את הקהל, דרך הגלויות השונות שעבר בהם עם ישראל, דרך משחקים אינטראקטיביים, כלי נגינה עתיקים ועיצוב המוזיאון המיוחד לכל חלל פרי חזונו ויצירתו של אלדד לוי מנהל המוזיאון.

מוזיאון המוסיקה העברי, פרי חזונם המשותף של המוסיקאי אלדד לוי ואיש העסקים, לורנט לוי שהשקיע במוזיאון כ-20 מיליון ₪, הינו הנדבך הראשון מפרויקט כיכר המוסיקה המורכב ממוזיאון, כיכר מוסיקה - בה יתקיימו הופעות לקהל הרחב.
ניתן יהיה להנות ממגוון מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוסיקה ועוד.
אלדד לוי - אמן, יוצר, מוסיקאי מוערך ונגן סנטור פרסי מהטובים בארץ. יזם את פרוייקט הדגל 'פרוייקט מסעלה', שיתף פעולה עם אמנים ישראלים בולטים, ביניהם: אביתר בנאי, אברהם טל, מאיר בנאי, שוטי הנבואה, יונתן רזאל, להקת שבע ו'פשוטי העם'.
"אני חש מחוייבות לתפקיד ההיסטורי של הלוויים בבית המקדש שהיו אחראים על השירה והנגינה וממשיך דרכם גם בתקופה הנוכחית. המוזיאון הוא חלק חשוב במערך להפצת ערכי ושורשי המוסיקה היהודית". מסביר אלדד לוי.
לורנט לוי, איש עסקים יהודי-צרפתי מסביר: "ביקשנו לתת במה וכבוד למורשת התרבות המוסיקלית של יהודי התפוצות ואין מקום מתאים יותר מאשר בירושלים. אני שמח שפתחנו מוזיאון במרכז ירושלים בו כל אחד יוכל ללמוד על המורשת המוסיקלית שלנו בדרך טכנולוגית חדשנית ומעניינת". אומר לורנט ומוסיף "אני מקווה שבקרוב נוכל לראות אנשים מכל המגזרים, המינים והגילאים מבלים בכיכר המוסיקה, מאזינים ורוקדים יחד באירועים ובמופעים השונים שיתקיימו כאן".
החללים השונים עוצבו על ידי האמן אברהם אברז'ל, כאשר כל חלל הוקדש כאמור, לאזורים גיאוגרפיים משמעותיים בהתפתחות התרבות המוסיקלית היהודית: 
מרכז אסיה: החלל כולל אלמנטים תרבותיים שמקורם באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה. החל מארכיטקטורה ייחודית וכלה בסרטון קצר המתעד את תרבות ואורחות החיים. לאורך הקירות מוצבים כלי הנגינה העתיקים המאפיינים את התרבויות כגון: זורנה כורדית, זארב פרסי, רובאב בוכרי, פאנדור קווקזי ועוד. כלים רבים ומיוחדים שאפשר לשמוע אך ורק דרך אזניות הסיור. המבקרים בחלל יוכלו להנות ממשחק אינטראקטיבי בסגנון 'גיטר הירו' שיאפשר למבקרים לחוות נגינה עם הצלילים המקומיים.
מרוקו-אנדלוסיה מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות. המוסיקה במקום היא מרוקאית-אנדלוסית. המבקרים יוכלו ליהנות מסרטון המציג את התרבות המקומית וכלי נגינה ייחודיים לאזור ביניהם, ג'ונברי מרוקאי, קאחון מלבני, ראבאב מרוקאי ועוד.
בנוסף ניתן ליהנות מ"שולחן ארבעת היסודות" משחק אינטראקטיבי, בו יוכלו המבקרים להתנסות בניגון בכלים המיוחדים.
עירק, סוריה, מצרים והודו - חלל המעוצב בשלל סגנונות ובצבעי אדמה, קשתות ארכיטקטוניות מרשימות. על תקרת החלל הקמורה, תאורה ייחודית שמשרה בחלל אווירה של רוגע ושלווה. בחלל זה פינת האזנה בה יוכל המבקר להקשיב לשלל סגנונות המוסיקה והפיוט העתיקים המאפיינים את יהדות בבל, חאלב, מצרים וקוצ'ין. בין כלי הנגינה שמוצגים: נבל מקראי, עוד סורי, שהנאי הודי, דרבוקה מצרית, דודוק ארמני ועוד. המשחק האינטראקטיבי יכלול שאלות עליהם יוכלו המבקרים לענות באמצעות הטאבלט.
אירופה ואשכנז -חלל המשלב בין התרבות היהודית האירופאית הוותיקה והעכשווית.
חלל אירופה ואשכנז מוצג ספר דיגיטלי ענק המעניק חווייה אינטראקטיבית בו ניתן למצוא פרטים ביבליוגרפיים על דמויות מפתח שהשפיעו על המוסיקה היהודית המוצגת בכל שאר החללים.
תקרת ורצפת החלל מייצגות תקופות שונות בהיסטוריה היהודית, מלווה בצלילי פעמוני רוח התלויים מעל התצוגה המרכזית בחדר. בין כלי הנגינה בחלל זה ניתן למצוא חמת חלילים סקוטית, כינור פולני, ציתר צרפתי, סקסופון טנור, קרן אירופאי ועוד.
ארצות הבלקן - חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור. בחלל מוצג סרטון בו יספרו יהודים שחיו באזור על התרבות המיוחדת ואורח החיים המוסיקלי הייחודי בבלקן.
המבקרים בחלל זה יהנו ממשחק אינטראקטיבי תחרותי בו יבדקו את מיומנותם בכלי נשיפה אופייניים לאזור. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה ניתן יהיה למצוא את הבוזוקי היווני, באללאיקה בולגרית, גוסלה יוגוסלבי וקלרינט טורקי.
אפריקה ותימן – חלל המעוצב בהשראת הקשר המיוחד של היהודים באזור אל האדמה והרוחניות. רוב כלי הנגינה המוצגים בחלל הינם כלי הקשה שמקורם במדינות מרכז אפריקה השונות. בחלל זה יוכלו המבקרים להתנסות בעצמם בנגינה בכלי הקשה אלקטרוניים שצלילם ישמע רק על ידי לבישת אוזניות הסיור.
בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה: קורה אפריקאית, פעמון דון דון, תוף גינאה כרר נבל אתיופי ושופרות תימנים.
החלל העברי - האחרון מבין שבעת החללים המוסיקליים, מוקדש לקיבוץ הגלויות ולעברן המוסיקלי המיוחד של ארץ ישראל וירושלים. לצד כלי הנגינה יוצגו גם כתבים של יהודים שסיפרו על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל ניתן למצוא שופרות שונים, נבל מקראי וכלי נגינה מודרניים שונים.
בחלל העברי יוכלו המבקרים לסייר בדגם של בית המקדש באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, להאזין למוסיקה מקורית ולקחת חלק בעבודות בית המקדש השונות.
לצד המוזיאון פועלת חנות מוסיקה ייחודית בה ניתן לרכוש מזכרות ופריטי מעוצבים הקשורים לעולם המוסיקה העברית והיהודית.
ניתן יהיה להינות גם ממגוון מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוסיקה ועוד.
מסעדת פיקולינו, שהיא חלק ממתחם ככר המוסיקה, הינה מסעדה איטלקית כשרה למהדרין, שווה ביותר, באווירה ירושלמית חמימה, משפחתית ושרות אדיב ומלא שמחה ומטרתה לקרב בין אנשים באמצעות מוסיקה ופעילות תרבות המתקיימים מידי יום.
מוזיאון המוסיקה העברי
שעות פתיחה:
א'-ה' 09:00-17:00
ו' – 09:00-13:00
מחירי כרטיסים:
מבוגר 50 ₪, ילד מגיל 3-6: 25 ₪; ילד מגיל 6-12 40 ₪
סטודנטים: 35 ₪; חייל: 30 ₪; לבעלי תעודת 'ירושלמי' – 40 ₪
הנחות לקבוצות
לתיאום והזמנת כרטיסים: טל' 02-5406505
מדרחוב יואל משה סלומון 10, נחלת שבעה ירושלים

אין תגובות: