רשומה שנייה על הטיול לפיליפינים, הקבוצה של אתי עמית והמדריך אודי אילני.
הרשומה הראשונה, כאן
יום ראשון, 4.2.18:
לאחר ארוחת הבוקר, עוזבים את המלון, לכיוון שדה התעופה חזרה למנילה
ירדנו מהסירה לחוף באי מנדורו, הגענו למלון לארוחת ערב, טיול בחוף ומנוחה...
יום שני, 5.2.18
לאחר ארוחת הבוקר, עולים על בגדי ים ומתארגנים לצאת לפוארטו גלרה ליום שיט ושנירקול בין האיים הטרופיים והחולות הלבנים, שיט בין לגונות תכולות וצמחייה טרופית, בקיצור לאתר נופש מרגיע...
ארוחת צהרים של אוכל מקומי
יום שלישי, 6.2.18:
לאחר ארוחת הבוקר, עוזבים את המלון, עולים על ג'יפים שיביאו אותנו לשיט במעבורת לאי לוזון, שם נמצאת מנילה עיר הבירה של הפיליפינים.
מגיעים לבית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקאית שנמצאים כאן במנילה. כאן קבורים חללים של ארצות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. זהו בית הקברות הצבאי הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית לחללי מלחמה זו. יש כאן גם שמות של אלפי נעדרים. רמת הטיפוח, הניקיון והתחזוקה כאן מרשימים מאוד
אנחנו נכנסים למבנה מעגלי שנושא את שמות הנעדרים, יש כאן שמות של 36,286 נעדרים. משני צידי קיר הנעדרים בנויים ארבעה חדרים ובהם 25 מפות ענקיות וצבעוניות שמנציחות את הקרבות וההישגים של חיילי ארצות הברית בסין, הודו ובפיליפינים.
עוברים לבית העלמין, מסיירים בין המצבות ומגיעים למצבות עליהם יש מגיני דוד לבנים, מרגש ממש, מדובר בחללים יהודים שלחמו עם הכוחות האמריקאים והפיליפינים במערכה הקשה...
מבית העלמין אנחנו ממשיכים לפארק ריזאל, על שם ד"ר ג'וזף חוסה ריזאל שהיה אחד מהלוחמים לעצמאות בפיליפינים בסוף המאה ה-19.
פארק הסטורי שהוקם על ידי הספרדים, כאן נהגו הספרדים לבצע הוצאות להורג. היום הפארק משמש כמקום בילוי של הפיליפינים והתושבים מרבים לבקר כאן בעיקר בימי ראשון ובחגים. בפארק גנים ומסלולי הליכה, יש כאן מוסדות תרבות תרבות ואטרקציות כמו המוזיאון הפיליפיני. ריזאל הוצא להורג בפינה המערבית כאן בפארק.
לא יאומן.. הוא מכוון את התנועה כאן...
סיימנו את הסיור, נוסעים למרכז העיר, לפני ההגעה למלון, נכנסים לקניון למסעדה מיוחדת לארוחת ערב ומפגש סיום של הטיול. בגלל ריבוי התמונות שאני רוצה להעלות, הכנתי על זה רשומה נוספת בנפרד.
נתראה ברשומה הבאה...
הרשומה הראשונה, כאן
יום ראשון, 4.2.18:
לאחר ארוחת הבוקר, עוזבים את המלון, לכיוון שדה התעופה חזרה למנילה
מצב רוח באוטובוס
הגענו למנילה,עיכוב קטן בשדה, לתיקון מזוודה שנשברה בטיסה...
לאחר נסיעה קצרה באוטובוס, עברנו לג'יפים כדי להגיע לסירות לשיט
מגיעים בערב לאיזור השיט מכאן נשוט לחוף האי מנדורו
עולים לסירה עם המזוודות
נועה מכבדת אותנו בממתק מקומי
ירדנו מהסירה לחוף באי מנדורו, הגענו למלון לארוחת ערב, טיול בחוף ומנוחה...
יום שני, 5.2.18
לאחר ארוחת הבוקר, עולים על בגדי ים ומתארגנים לצאת לפוארטו גלרה ליום שיט ושנירקול בין האיים הטרופיים והחולות הלבנים, שיט בין לגונות תכולות וצמחייה טרופית, בקיצור לאתר נופש מרגיע...
הצטיידנו בלבוש פיליפיני
עולים על ג'יפים
מגיעים לאי, מקום של שקט ושלווה...
קליעת צמות בנוסח פיליפיני ללאה
ארוחת צהרים של אוכל מקומי
מגיעים למלון, עדיין בבגדי הים נכנסים לג'קוזי של המלון
יום שלישי, 6.2.18:
לאחר ארוחת הבוקר, עוזבים את המלון, עולים על ג'יפים שיביאו אותנו לשיט במעבורת לאי לוזון, שם נמצאת מנילה עיר הבירה של הפיליפינים.
נוסעים בג'יפים ועוברים לאוטובוס
מגיעים לבית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקאית שנמצאים כאן במנילה. כאן קבורים חללים של ארצות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. זהו בית הקברות הצבאי הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית לחללי מלחמה זו. יש כאן גם שמות של אלפי נעדרים. רמת הטיפוח, הניקיון והתחזוקה כאן מרשימים מאוד
מקבלים הסברים על המקום
דליה חוזרת מהקניון...
במרכז בית העלמין נמצאת קָפֵּלָה (מבנה פולחן נוצרי קטן, סוג של כנסיה קטנה) לזכרם של הנופלים ובה ניתן גם את לוחות הברית, עדות נוספת לתרומת הלוחמים היהודים שלחמו כאן
צילום מתבקש של נוף
מבית העלמין אנחנו ממשיכים לפארק ריזאל, על שם ד"ר ג'וזף חוסה ריזאל שהיה אחד מהלוחמים לעצמאות בפיליפינים בסוף המאה ה-19.
פארק הסטורי שהוקם על ידי הספרדים, כאן נהגו הספרדים לבצע הוצאות להורג. היום הפארק משמש כמקום בילוי של הפיליפינים והתושבים מרבים לבקר כאן בעיקר בימי ראשון ובחגים. בפארק גנים ומסלולי הליכה, יש כאן מוסדות תרבות תרבות ואטרקציות כמו המוזיאון הפיליפיני. ריזאל הוצא להורג בפינה המערבית כאן בפארק.
המוזיאון הלאומי של הפיליפינים
פסל של לפו-לפו - ראש אחד השבטים בפיליפינים שהרג את מגלן והפך לגיבור לאומי
סיימנו את הסיור, נוסעים למרכז העיר, לפני ההגעה למלון, נכנסים לקניון למסעדה מיוחדת לארוחת ערב ומפגש סיום של הטיול. בגלל ריבוי התמונות שאני רוצה להעלות, הכנתי על זה רשומה נוספת בנפרד.
נתראה ברשומה הבאה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה