Blogger Wordpress Gadgets

יום רביעי, 4 במאי 2016

ביקור במחנה ריכוז - גטו טֶרֶזִין - טֶרֶזְיֶינְשְטָט - בפראג


הצטרפתי לקבוצה של עובדי מדינה שנסעה לסמינר בפראג, מטעם האיגוד המקצועי של עובדי המדינה. הקבוצה כללה עובדי מדינה ממשרדי ממשלה.
כרגיל, בהתחלה לא כולם מכירים את כולם, אבל בהמשך ולאחר היכרויות, התפתחו חברויות בין חברי הקבוצה.
הסמינר כלל בתוכו תוכנית לימודית של ביקור במחנה ריכוז - גטו טרזין ובמוזיאון שם. מומלץ לקרוא בויקיפדיה.
את הטיול חילקתי ל-3 רשומות, הרשומה הראשונה על הביקור בגטו והשתיים האחרות על הטיולים שעשינו בהמשך.
על מצודת פראג וגשר קארל אפשר לקרוא כאן
על הטיול ברובע היהודי ובבתי הכנסת בפראג אפשר לקרוא כאן
מלבד המועקה של הביקור בגטו, בשאר הימים, הסמינר היה מהנה.


אני רוצה לציין שבכוונה העליתי כאן הרבה תמונות כדי לזכור כמה שאפשר את הביקור, חלקן תמונות קשות, אז מי שלא מעוניין בהחלט יכול שלא לקרוא את הרשומה ולצפות בתמונות.
יום ראשון, 23.3.14 שעה 6:05 לפנות בוקר, טסים לפראג.
השעה 10:00 בבוקר, אחרי 4 שעות טיסה, מגיעים לשדה התעופה בפראג, מזג אוויר גשום וקר מקבל את, קשה לצלם מהאוטובוס, עושים סיור פנורמי בעיר ולאחר מכן טיול רגלי במרכז העיר, העיר יפהפיה, מגיעים עד ככר מוזיאון פראג ומשם לקניון פלדיום המפורסם, שם נחליף כספים, קניות וכל מה שעושים בקניון.





עייפים מהטיסה והטיול, נוסעים לבית המלון, מלון פארק הוטל (park hotel) שם נשהה במשך כל ימי הטיול.
יום שני, 24.3.14:
ארוחת בוקר במלון, יש לציין שהמלון מעולה , נוח ונקי במיקום טוב מאוד, ארוחת בוקר טובה ויש מה לאכול גם למי ששומר כשרות.
לאחר ארוחת הבוקר, נוסעים לכיוון מחנה ריכוז - 
גטו טֶרֶזִין - טֶרֶזְיֶינְשְטָט. הדרך יפה, שדות גדולים וירוקים, הרבה מים, עצי שקדיות פורחות בדרך, בתים יפים.
טרזין, מחנה ריכוז, נקרא גם המחנה הקטן, יהודים מהונגריה ופולין, הביאו אותם לכאן ומכאן לרכבות לאושוויץ.
במקום, אתר הנצחה, מלא מצבות, כולנו חיפשנו עבור אפרת ברקו, חברתנו לטיול, את המצבה של סבתא שלה. אפרת סיפרה שבטיול קודם שלה הם חיפשו ולא מצאו כי על המצבות יש צלבי קרס. הפעם היא הצליחה למצוא. מרגש עד דמעות.


כאן, מעל המצבה של סבתא של אפרת, הדלקנו נרות נשמה, ערכנו טקס אזכרה ושרנו את התקווה. עבור כיהודיה אין רגע מרגש יותר מרגע כזה, בנכר, מדליקים נרות, עטופים בדגלי ישראל ושרים את ההמנון שלנו - התקווה.







נרות נשמה גם על האבנים מתחת למגן דוד שבאתר



סיימנו באתר, ממשיכים לכיוון הגטו, שלט גדול ARBEIT MACHT FREI ובעברית: עבודה משחררת.





כאן בגטו, היהודים היו אחראים על היהודים, הם החליטו את מי לשלוח ברכבות.
עוברים דרך התאים, המשרדים, אנדרטה, חדר עם מיטות קומותיים, כאן נכתב הסיפור על אמא שילדה, ולא נתנו לה להאכיל את התינוקת, כדי לראות כמה זמן תינוק יכול להחזיק מעמד ללא אוכל. לאחר מספר ימים, הביאו לה את התינוקת כדי שהיא תמית אותה. כל מי ששרד את המחנה הזה, הוא גיבור.

הביאו לגטו הזה גם יהודים מדנמרק. ממשלת דנמרק דרשה ביקור באמצעות הצלב האדום לדעת מה קורה עם יהודי דנמרק, כשהגיעו מהצלב האדום לביקור, הנאצים הכינו הצגה וטיוחים, מצג שווא של חיי היהודים, הם דאגו שהיהודים יהיו לבושים יפה, בתים מסומנים כמגורי משפחות, שמות פסטורליים ורחובות נקיים, בתי קפה, גינות פורחות, שם הושיבו את הזקנים להאזין למוסיקה, ארגנו תזמורת, משחק כדורגל ואפילו הצגה וזה היה מושלם. כדי שלא יהיה צפוף, נשלחו 3 פעמים לאוושויץ חולים, קשישים ויתומים. ההצגה היתה מושלמת ונציגי הצלב האדם דיווחו שזו עיר לכל דבר ולא חסר בה כלום. כמובן שלאחר מכן, רכבות המוות המשיכו לנסוע.







השומר בכניסה לגטו





נכנסים לתאים ומקבלים הסברים מדורית המדריכה





פעמון על אחד התאים - כך היו אוספים את היהודים

BLOKC- A- מרפאה



ממשיכים לכיוון תאי הגזים, אין צורך בהסברים, הכל כל כך ברור







סיימנו את הביקור הקשה, יוצאים מהגטו



ואם לא די בהכחשה, לאחר הסיור בגטו, ממשיכים למוזיאון ציורי ילדים, כאן צפינו בסרט תעמולה של הנאצים, פרופוגנדה, להכחשת השואה. לאחר ביקור הצלב האדום, הנאצים המשיכו להראות את המצגת.
המוזיאון היה אחד מבתי הילדים (בגילאים 10-14) הציורים הם של חלק מהילדים שהיו כאן וחלק ציורים של ילדים אחרים. ציורים של פרפרים, בתים וציורים על חיים בין גדרות וחומות.
במקום יש תצוגה של בגדי אחיות, ספר של חדר ניתוח, ספר רישום על הניתוחים שבוצעו מ- 1.11.44 - 17.6.45. כרטיסי כניסה והזמנות לאירועי תרבות, ספר תפילות ששימש בגטו, תפילין, מזוזות, מחזור לחגים אפילו דמות של הרב.
תמונות על תנאי חיים מחרידים: מוכרת סרטי שרוול, רחוב בגטו לובלין, רשימת אנשים שהובאו מטרזין לברגן בלזן, תמונה של רופא גרמני שקובר גופות.
ביציאה, תמונות של שחרור אוושויץ, תמונות של חיילים שיורים לכיוון מי שלא יכול ללכת.
לאחר הסרט והסיור, חתמנו בספר את ביקורינו במוזיאון.

לא מרשים לצלם בפנים, כך זה נראה מבחוץ 






סיימנו ומכאן נוסעים לכיוון אתר קשה אחר - קרמטוריום - משרפת גופות - בנין ישן בדרך

הרבה יהודים מתו כאן כתוצאה ממחלות, האפר פוזר בנהר, כאן בקרמטוריום על המיטות מנתחים אותם, תולשים שיניים, מנתחים לחפש חפצים בגופות








אחרי הסיור הקשה, הדלקנו נרות, שרנו את אלי שלא יגמר לעולם ואת התקווה, גם עכשו כשאני כותבת את זה, כולי צמרמורת מהמראות


יוצאים מכאן ובמעבר חד לפסטורליה של פראג



תם היום הקשה הזה, חלק נוסעים למלון, חלק לקניון.
בערב, נפגשים והולכים לתיאטרון השחור בפראג שנקרא WOW של ליאור חלפון, האיש שלנו בפראג.
על הטיול של מחר, ברובע היהודי ובבתי הכנסת, ברשומה הזו.
הוסף רשומת תגובה