יום שישי 18.1.19יוצאים בבוקר מהמלון, קבלת פנים של המקומיים בכניסה
אנחנו נוסעים לנווארה אליה למטעי התה. בדרך, עץ עם שורשים מיוחדים, ליד האוניברסיטה של סרי לנקה, מה שהצלחתי לצלם מהאוטובוס
מגיעים למטעי התה Plantation Tea בנווארה אליה Elia Nuwara, בירת ארץ התה, הגבוהה בערי סרי לנקה. הדרך תוליך אותנו בארץ הגבעות, אזור הררי ירוק ויפהפה, עם מטעי תה, יערות עננים, אגמים, נהרות ומפלים. האקלים נהדר וקריר, שינוי מרענן לאקלים הטרופי השורר בכל האי.
אנחנו מגיעים, מקבלים הסברים על העלים מהם מכינים את התה. נכנסים למפעל היצור ולאחר מכן למטעי התה.
הסברים על עלי התה
יבוש העלים
יום שבת 19.1.19
אנחנו עולים לשאטלים על מנת לרדת לעיר ולהתחבר לאוטובוס שיקח אותנו לביקור ב"מקדש השן" - מקדש בו נשמרת אחת משיניו של בודהה מלפני 2500 שנה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. במקדש נערכים טקסים במשך היום והוא מקום עליה לרגל מהחשובים ביותר בעולם הבודהיסטי. הבריכה של המלון.
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים ל-באטיקולואה (Batticoloa), עיירת חוף המכונה בחיבה בטי. עיירת החוף מוקפת לגונות ואור השמש חודר מבעד עצי הדקל. לעיירה אוירה נעימה ורגועה ובמרכזה הקטן עומד מבצר גדול וכנסיות רבות.
נכנסים ל"מבצר ההולנדי", אשר למרות שמו נבנה על ידי הפורטוגלים ב- 1628. עשר שנים אחרי נתפס המבצר על ידי ההולנדים ומאוחר יותר עבר לשליטה בריטית.
המדריך מפנק בגלידה מקומית...
הולכים לראות מקרוב את גשר Kallady בבאטיקלואה
בחזרה מהגשר, המדריך קנה לנו מהפרי והוא מסביר על הפרי: הקליפה עבה בצבע ירוק צהוב ועליה דמויי קוצים גדולים. הקליפה מדיפה ריח לא נעים אבל הפרי מזכיר ומריח אננס, בננה. הפירות מונחים כאילו בתוך קופסאות קטנות שבתוכם יש גרעין, פירות בצבע חום בהיר צהוב מצופים בלבן. הקליפה מדיפה ריח לא נעים אבל הפרי מזכיר ומריח אננס, בננה
יום שני 21.1.19 לאחר ארוחת הבוקר, יוצאים לסיור בעיר טרינקומלי, Trincomale העיר הגדולה ביותר בחוף המזרחי של סרי לנקה, המהווה מרכז תרבותי חשוב לדוברי השפה הטאמילית. העיר מהווה מוקד משיכה לתיירים בשל חופיה היפהפיים. אנחנו מסיירים במקדש KONESWARAM מקדש צבעוני במיוחד המוקדש לאל שיבה וממוקם גבוה מעל המפרץ.
סיימנו את הסיור בשוק ובעיר, חוזרים למלון, צילומים מהדרך
אנחנו נוסעים לנווארה אליה למטעי התה. בדרך, עץ עם שורשים מיוחדים, ליד האוניברסיטה של סרי לנקה, מה שהצלחתי לצלם מהאוטובוס
מגיעים למטעי התה Plantation Tea בנווארה אליה Elia Nuwara, בירת ארץ התה, הגבוהה בערי סרי לנקה. הדרך תוליך אותנו בארץ הגבעות, אזור הררי ירוק ויפהפה, עם מטעי תה, יערות עננים, אגמים, נהרות ומפלים. האקלים נהדר וקריר, שינוי מרענן לאקלים הטרופי השורר בכל האי.
אנחנו מגיעים, מקבלים הסברים על העלים מהם מכינים את התה. נכנסים למפעל היצור ולאחר מכן למטעי התה.
הסברים על עלי התה
יבוש העלים
אנחנו בדרך למטעי התה
לאחר הסיור במפעל ובשדות נכנסים לטעום את סוגי התה שמייצרים כאן
עולים לאוטובוס, מתכבדים במנגו ופרי האנודה
בדרך יורדים לתצפית צילום
כובסת בנהר...
ממשיכים, קצת צילומים מהדרך
מגיעים למרכז העיר, יורדים לשוק אבל לפני כן, נכנסים למלון המפואר
צילומים ליד המלון
נכנסים לקפה ועוגה סרי לנקים
פולי קפה על השולחן
נכנסים לשוק המקומי
מקלות וניל אמיתי בזול ובשפע
שימו לב לגודל של הבמיה
נכנסים לשוק המותגים
מסיימים את הסיור בעיר, עולים לאוטובוס, המדריך מחלק לנו wood apple, סוג של תפוח עץ
אנחנו עדיין באיזור קנדי, מגיעים לאיזור של בתי אומן לריקוע מתכות ונכסים למפעל לליטוש אבנים יקרות
יש כאן שרותים ממחושבים...
לאחר הסיור אנחנו צופים בסרטון איך מוצאים את האבנים וכאן זה מומחש
סיימנו את הסיור, נוסעים למלון. המלון נמצא במקום שאין לשם גישה באוטובוס ולכן אנחנו עוברים לשאטלים.יום שבת 19.1.19
אנחנו עולים לשאטלים על מנת לרדת לעיר ולהתחבר לאוטובוס שיקח אותנו לביקור ב"מקדש השן" - מקדש בו נשמרת אחת משיניו של בודהה מלפני 2500 שנה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. במקדש נערכים טקסים במשך היום והוא מקום עליה לרגל מהחשובים ביותר בעולם הבודהיסטי. הבריכה של המלון.
צפיפות בכבישים
עולים לאוטובוס, קצת צילומים מהדרך
מגיעים למקדש השן בעיר קנדי, מקדש בו שמור אחד השרידים הדתיים והחשובים ביותר בסרי לנקה, השן הקדושה של בודהה ולכן עבור הדת הבודהיסטית מדובר באתר בעל חשיבות עליונה, אחד המקומות הקדושים ביותר בסרי לנקה.
לפני שנכנסים, בכניסה עומד העץ הזה שמוציא פרחים יפים, עכשו זה לא העונה
מקבלים הסברים על הפרח שיוצא מהפרי הזה
המבנה של המקדש עשוי בצורה של 8 צלעות
המקדש ממוקם על האגם אשר במרכז קנדי
בכניסה, מוכרי פרחי הלוטוס שמוגשים כמנחות
התערבבנו עם המקומיים בבגדים הלבנים והמנחות וכמו כולם, גם אנחנו חלצנו נעליים בכניסה
המקדש מנוהל ומתוחזק על ידי נזירים בודהיסטים
תורים ארוכים של מאמינים שלבושים בלבן מחזיקים במנחות וממתינים לראות את השן הקדושה
אנחנו גם עומדים, אולי נצליח לראות, אבל לא, מזרזים אותנו להתפנות משם
אנחנו יורדים לכאן, מוזיאון עם חפצים בעלי ערך דתי והסטורי ששימשו את שושלת מלכי קנדי, הוד והדר פיארו את המקדש
מסיימים את הסיור, יוצאים ומקבלים הסברים
יוצאים מהמקדש
נוסעים לארוחת צהרים, קצת צילומים מהדרך
תיכף נרכב על עגלות רתומות לבופאלו, בדרך לארוחה מקומית בבית פרטי בכפר
אנחנו יורדים לכיוון סירות שיקחו אותנו לבית בכפר
יורדים מהסירה, המקומיים מפלסים לנו דרך לירידה מהסירות לכיוון הבית
בעלת הבית מקבלת אותנו...
אנחנו בבית, יותר נכון במטבח
זה האוכל שנאכל, אבל תיכף המדריך יראה לנו איך אוכלים כמו המקומיים
המדריך מכין את האוכל על מצע של עלי בננה ומדגים לנו איך אוכלים בידיים. בכל זאת קבלנו גם כפות
יוצאים לחצר לראות איך שוברים, יותר נכון, איך שוברת, קוקוס
פרצוף קוף
קינג קוקוס... היה לי פחות טעים מהקוקוס הרגיל
וככה מטפסים על עץ קוקוס
מסיימים את היום ונוסעים למלון בפאסיקודה
ארוחת ערב במלון... כולם מסמסים
יום ראשון 20.1.19 מלון בפאסיקודה, כאן נשהה עד סוף הטיול
מבט מהחלון של המלון
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים ל-באטיקולואה (Batticoloa), עיירת חוף המכונה בחיבה בטי. עיירת החוף מוקפת לגונות ואור השמש חודר מבעד עצי הדקל. לעיירה אוירה נעימה ורגועה ובמרכזה הקטן עומד מבצר גדול וכנסיות רבות.
נכנסים ל"מבצר ההולנדי", אשר למרות שמו נבנה על ידי הפורטוגלים ב- 1628. עשר שנים אחרי נתפס המבצר על ידי ההולנדים ומאוחר יותר עבר לשליטה בריטית.
בתוך השטח של המבצר נמצאת סטופה בודהיסטית המתוארכת למאה הראשונה לספירה
המדריך מפנק בגלידה מקומית...
עוזבים את המתחם
עדיין בבאטיקלואה
הולכים לראות מקרוב את גשר Kallady בבאטיקלואה
בדרך לגשר, כמו בהרבה מקומות, גם כאן נתקלנו בפירות האלה, פירות גדולים ומרשימים, הם נקראים ג'ק פרויט-jack fruit. עוד כמה תמונות למטה מקבלים הסבר מהמדריך על הפירות.
בחזרה מהגשר, המדריך קנה לנו מהפרי והוא מסביר על הפרי: הקליפה עבה בצבע ירוק צהוב ועליה דמויי קוצים גדולים. הקליפה מדיפה ריח לא נעים אבל הפרי מזכיר ומריח אננס, בננה. הפירות מונחים כאילו בתוך קופסאות קטנות שבתוכם יש גרעין, פירות בצבע חום בהיר צהוב מצופים בלבן. הקליפה מדיפה ריח לא נעים אבל הפרי מזכיר ומריח אננס, בננה
מסיימים את הסיור חוזרים מוקדם למלון, חלק הולכים לבריכה, חלק למסאז'ים
האוטובוס לא יכול להכנס לאתר לכן אנחנו מגיעים לכניסה בטוקטוקים
נכנסים לאתר בדרך למקדש KONESWARAM. קצת צילומים מהדרך
אנחנו חולצים נעליים ונכנסים למקדש - אסור לצלם, מקבלים הסברים מהמדריך, המקדש KONESWARAM מוקדש לאל שיבה, בנוי על צוק גבוה ויפה שמשקיף לים, מקדש חשוב בתרבות ההינדית, מהעתיקים ביותר בסרי לנקה, במיקום שקט מלא הסטוריה, המקדש נהרס על ידי הפורטוגזים ונבנה מחדש. בסוף הסיור יושבות נשים שקוראות בכף יד למי שמעוניין...
אנחנו יוצאים מהמקדש ועוברים לצד השני, יורדים במדרגות, גם לכאן באים זוגות רבים ונשבעים לאהבה שלהם ושיחיו ביחד לנצח, על ידי מנעולים שתולים כאן על הגדרות, נועלים וזורקים את המפתח לים. יש סברה שצעירים שלא הורשו להנשא מכל מני סיבות באו לכאן לקפוץ מהצוקים, היום אי אפשר לקפוץ המקום מסורג ומגודר
רואים את הכסא שמדמה מיטה של תינוק? הנשים הצעירות ההינדיות ההריוניות באות הנה כדי לברך את התינוק שלהן
מסיימים ועולים לרחבה, מקבלים הסברים נוספים - עדיין יחפים.
האל שיווה בשיפוצים...
הציורים על המקדש מבחוץ
סיימנו, נועלים נעליים וחוזרים
מחכים לטוקטוקים שיקחו אותנו לאוטובוס
ביציאה, צילומים של הכניסה שלא הספקתי לצלם כי נכנסנו עם הטוקטוקים
אנחנו נוסעים העירה עם הטוקטוקים, הפסקה, מטיילים בשוק המקומי
הבמיה המפורסמת שלהם
יוגורט טרי לקחת, זול מאוד, נמכר עם כלי החרס
אחרי השוק מטיילים קצת בעיר
סיימנו את הסיור בשוק ובעיר, חוזרים למלון, צילומים מהדרך
יבוש דגים
עוצרים בדרך.. גם לקניות
סיימנו להיום, נוסעים למלון.
יום שלישי, 22.1.19 - היום האחרון,
נכנסים לשמורת הפילים
מסיימים את הסיוע בשמורה, מגיעים למסעדה לארוחת צהרים
מקומית, נוסעים לשדה התעופה
מתפנים מהמלון, נסיעה ארוכה לשדה, בדרך נכנסים לשמורת פילים, לאחר מכן ארוחת צהרים ולשדה התעופה... ארוחת בוקר
נפרדים מהצוות
זהירות - חור בכביש
מקבלים הסברים על הדגל של סרי לנקה, הדגל מכונה דגל האריה, מורכב מאריה מוזהב שאוחז בחרב על רקע ארגמן. מסביב ארבעה עלי "בו" התאנה הקדושה. לדגל שני קווים אנכיים בצבעי ירק וכתום והמכלול מוקף במסגרת מוזהבת. האריה מסמל את הרוב הסינהלי במדינה, החרב סמל לריבונות, עלי התאנה והמסגרת המוזהבת מסמלים בודהיזם, הפס הירוק את האיסלאם, הכתום את המיעוט הטמילי והרקע בצבע ארגמן את יתר המיעוטים הדתיים בסרי לנקה...
נכנסים לשמורת הפילים
מסיימים את הסיוע בשמורה, מגיעים למסעדה לארוחת צהרים
מקומית, נוסעים לשדה התעופה
זהו, תם ונשלם הטיול... שדה התעופה של סרי לנקה בדרך הביתה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה