כמו בכל בית כורדי, גם אצלנו בכל יום שישי, הקובה - חובה.
פעם אני מכינה קובה אדום, פעם קובה חמוסתה (מלשון חמוץ) פעם קובה במיה, פעם קובה דלעת. לפעמים אני מכינה שני סוגים. בכורדית אנחנו קוראים לקובה - כּוּתֱלֱה.
זה נכון שצריך להשקיע אחרת לא מצליחים, גם המלל רב, אבל אין מה להיבהל, אם הפעם הראשונה מצליחה, בפעמים הבאות זה הופך להיות יותר קל.
